אזור ונטו מדורג במקום הראשון באירופה במספר התיירים המגיעים אליו, כשישים מליון בשנה.
שתי הערים המפורסמות והמתויירות של המחוז הן ונציה ו-ורונה.
בונטו נמצא גם אגם גארדה, שחציו שייך למחוז ונטו. עוד אטרקציה במחוז זה הם הרי הדולומיטים, בחלקו הצפוני של המחוז המהווים יעד מוביל הן לתיירי החורף, בזכות אתרי הסקי המצוינים, והן לתיירי הקיץ, הבאים לחזות בתצורות הסלע המיוחדות של הדולומיטים. פסגת המרמולדה (הגבוהה ביותר בהרי הדולומיטים), נמצאת על הגבול בין מחוז ונטו למחוז אלטו אדיג'ה.
האגם מושך המוני מבקרים מדי שנה מפני שהוא מהווה נקודת מוצא מעולה לטיולי כוכב באזור צפון איטליה. מהאגם (בעיקר מצידו הדרומי מערבי) ניתן בקלות יחסית להגיע לורונה, פדובה, מילאנו וונציה כמו גם לאגמים נוספים. יעד זה מושך בעיקר משפחות בשל העובדה שעל האגם ממוקם פארק השעשועים גארדהלנד.
כולנו שמענו על ונציה וכולנו ראינו תמונות וסרטים של גונדולות שטות בתעלות מים אבל ללא ספק גם אם תעשו את ההכנה המקיפה ביותר, ונציה תתפוס אתכם לא מוכנים ותהמם אתכם עם יופיה וייחודה. ביקור בונציה חייב לכלול את האי הקטן והיפה בורנאו, את הגטו היהודי הראשון ואת האי מוראנו. חובה לצאת לשייט בתעלה הראשית של ונציה הלוא היא הגראנד קאנאל ולא ניתן לוותר על גשר ריאלטו ועל כיכר סן מרקו המלבנית המפורסמת בה ניתן לראות, בין היתר, את ארמון הדוג'ה, מגדל הפעמונים ואת מגדל השעון המושך קהל רב של תיירים ובאיטליה כמו באיטליה לא קיימת כיכר ללא בזיליקה- הבזיליקה של סן מרקו נחשבת בעיני רבים למבנה המפורסם ביותר של ונציה.
ורונה היא אחת הערים העתיקות ביותר באירופה והיא נוסדה בשנת 550 לפני הספירה לערך. ורונה באיטליה ממוקמת על גדות נהר האדיג'ה (הנהר השני באורכו באיטליה) והיא מאוכלסת בארמונות מפוארים מתקופת הרנסאנס וכן באתרים מרהיבים ששרדו מהתקופה הרומית. אחד האתרים הרומים המפורסמים ביותר בעיר ורונה באיטליה הינו הארנה של ורונה, אמפיתיאטרון שנבנה בשנת 50 לפני הספירה בערך, שהוא האמפיתיאטרון השלישי בגודלו בעולם. כיום משמשת הארנה כמוקד תיירות עיקרי ובלילות היא מתפקדת כבמת התרבות המרכזית של העיר ורונה באיטליה ומתקיימות בה הצגות, הופעות, קונצרטים ועוד.
עוד אתר תיירותי מפורסם הוא ביתה של יוליה (מן המחזה השיקספירי המפורסם, "רומיאו ויוליה"). מדובר בבית מספר 23 ברחוב Capello בעיר. הסיפור "רומיאו ויוליה" היה אמנם סיפור בדיוני, שנכתב לראשונה על ידי האיטלקי לואיג'י דפורטו (ועובד מאוחר יותר על ידי ויליאם שייקספיר), אך הוא התבסס על דמויות אמיתיות שחיו בעיר ורונה באותן שנים.
בחצר הבית שברחוב Capello ניתן למצוא את פסלה של יוליה והמבקרים הרבים שפוקדים את המקום נוהגים לשלוח יד לשד הימני של הפסל, כסגולה לאהבת נצח אמיתית. המקום מושך אליו מאות אלפי מבקרים מדי שנה וחלקם מרחיקים לכת ומשאירים מכתבי אהבה שונים למרגלות הפסל.
עיריית ורונה, המודעת לחשיבותו התיירותית של האתר, אף מעסיקה אדם שתפקידו הוא לענות על המכתבים הנשלחים מכל העולם וממוענים לזוג האוהבים המפורסם.
